מה ללמוד לתואר ראשון

השתחררתם משירות לאומי/צבאי, חסכתם כסף, נסעתם לראות עולם לראשונה ועם החזרה פתאום הבנתם כי יש להחליט "מה אני עושה עם החיים שלי": אתם מלאי אנרגיה ואופטימיות בדרכם אל העולם הגדול שמחכה להם, חולמים על עבודה מהנה, בסביבה נעימה בתחום הקרוב לליבם.

אין את מי לשאול

אתם מתחילים להסתובב בין מוסדות הלימוד ומצליחים בדרך כלל להתבלבל. מוסדות הלימוד הם גוף עסקי שרוצה את כספם של התלמידים. לגיטימי, השאלה למי? באופן טבעי,ילד פונה להוריו כדי לקבל עצה ו/או הכוונה לגבי ההחלטה מה ללמוד לתואר ראשון, אך על פי רוב אין להורים מידע עדכני ומהימן אשר יסייע לילדיהם בתהליך קבלת החלטה חשובה בדבר דרכם המקצועית לחיים. מה עושים עכשיו? למי פונים כדי לקבל מידע עדכני ומבוסס ככלי תומך בהחלטה כה חשובה כמו מה ללמוד לתואר ראשון? החלטה שהיא בהחלט מכרעת להמשך חייכם.

טעות חייך

למשרדי מגיעים לראיונות עבודה, בוגרי תואר ראשון ממגוון הקשת המקצועית, מתוסכלים ואובדי עצות ובפי מרביתם חוזרת המנטרה לפיה: "למדתי תואר ראשון (3 או 4 שנים), השקעתי זמן וממון מתוך מחשבה שזה מעניין אותי, אבל עכשיו אני רואה שהעבודה בתחום בשוק התעסוקה לא מעניינת אותי כלל. אני לא מוצא את עצמי". אכן, יש פער בין מה שנדרש בשוק לבין הנלמד בספסל הלימודים. דבר זה גורר בעיה למעסיקים ומועסקים כאחד: יש תחומים בהם יש שפע בוגרים ויש תחומים עם מחסור גדול, והאדם הפרטי יכול לעשות את טעות חייו בבחירה לא מתאימה של תחום הלימודים. מחיר הטעות גבוה ומגיע לעיתים לחוסר סיפוק ואושר ביום יום בנוסף לאכזבה בתחום הפרנסה.

" למדתי תואר ראשון, השקעתי זמן וממון, עכשיו אני רואה שהעבודה בתחום לא מעניינת אותי כלל. "

בחירה נכונה של תחום לימודים כך שיהא מועיל לאינדבידואל ולמשק כאחד הנה פרי שילוב בין יכולות וכישורים של האינדבידואל ונטיית לבו, לבין צרכי השוק המשתנים ולא ניתן לקבל החלטה בלי לשקלל שני מרכיבים אלו טרם קבלת ההחלטה.

כאשר אדם מתכנן את עתידו המקצועי, הוא בדרך כלל יודע אם הוא מתאים ללמוד הנדסה או מדעי החברה, זה החלק הקל בשקלול. גם אם אדם מתקשה בזה מעט, מאבחן תעסוקתי יוכל לעזור במציאת הכיוון הנכון והמתאים עבור כל אחד ואחת, וזאת באמצעות מבחנים שונים.

אבל זה מופיע לי בחלומות

עניין האהבה והתשוקה לתחום העיסוק מאוד חשוב ובהחלט משפר ביצועים ומהווה מקור לאושר בעבודה. עם זאת, לא תמיד נטיית הלב הראשונית יכולה להוות בסיס טוב לתעסוקה בשל כוחות השוק, היצע וביקוש או השפעות אחרות היכולות להוות מכשול לעסוק בתחום האהוב עלינו ולהתפרנס ממנו בכבוד. חשוב וקריטי לקבל מידע על היצע וביקוש בשוק העבודה במקביל לאפשרויות תעסוקה מקצועיים קונקרטיים בכל תחום.

ידע מבוסס ומוצק של מגמות ביקוש והיצע לאורך שנים הנו מידע המצוי רק בידי מי שעוסק בגיוס במשך זמן רב. לאדם ו/או חברה המתמחה בתחום זה, יש פרספקטיבה רחבה על שוק התעסוקה בתקופות כלכליות מגוונות – ותשובות לשאלות כגון: מהם אותם המקצועות הנדרשים בהם קיים חוסר? לאן ניתן להתפתח עם השנים בכל תחום? מה השכר הממוצע בתחום בכל שלב? מי הן החברות בהן ניתן לעבוד בתחום זה? מידע זה אינו מצוי בשום מנוע חיפוש באינטרנט אלא אך ורק אצל בעלי מקצוע מעטים בתחום הגיוס העובדים עם מגוון חברות במשק.

מקצועות מבוקשים

בכל תקופה בהתאם למצב השוק המקומי והעולמי, קיימת דרישה לבעלי מקצועות שונים בכפוף כמובן לקדמה והתפתחות טכנולוגית בעולם. לאחר כ- 20 שנות ניסיון בתחום האבחון והגיוס, אני רואה כי יש מקצועות בהם תמיד יש מחסור בכוח אדם איכותי ומקצועי, גם בתקופות מיתון. כאשר חייל משוחרר שוקל את דרכו קדימה, אין לו די מידע לשם קבלת החלטה מושכלת כאמור, גם באינטרנט אין מידע כזה ולא בשום מוסד להשכלה גבוהה או מכון אבחון מידע זה נצבר עם השנים, בד בבד עם קשר יומיומי עם חברות מגייסות במשק שהן למעשה מכתיבות את הדרישות.

אם כך חשוב להבין כי ההחלטה אודות בחירת תחום לימודים גבוהים הנה מכרעת ביותר הן לצרכי השוק (המעסיקים), והן לעתיד האישי של כל פרט (המועסקים). זה למעשה צומת ראשון וקריטי על מנת לעזור לצמיחה במשק תוך שמירה על יציבות, אושר ועושר אישי של המועסקים בבחירת מקצוע נכון ומתאים לאורך כל חיינו הבוגרים. לסיכום ניתן לומר כי ישנם מספר כלים היכולים לעזור לכם בהתמודדות עם הדילמה – מה ללמוד לתואר ראשון? אבחון תעסוקתי לצד יעוץ מקצועי מאנשי מקצוע מנוסים בשוק התעסוקה בארץ, היכולים לכוון בעזרת מידע מבוסס מציאות ולעזור לכם במציאת התשובה המתאימה והנכונה עבורכם לשאלה.